גְבִירְתִי, מָה אַת עוֹש-ָה
בַּחֲצִילִים? לַהֲקַת סָגֹל
כֵּהֶה שָׁרָה
בּגַּל הַקַּל. זֶהוּ בֶּאֱמֶת
זֶרַע חֹוטֶר יֶרֶק אָצִיל, אַבּוּבִי
וְלֹא נָבוּב, מַה גַּם שֶׁקֶּשֶׁב מְסֻיָּם
לְרַחֲשֵׁיהֶם שֶל יְרָקוֹת מִתְגַּלֶּה מֶשֶך
הַזְּמַן. בַּמַּתְכּוֹן כָּתוּב
"פּוֹרְסִים אוֹתָם לִפְרוּסוֹת"
הַפֵּ"א הַזֹאת נִפְרֶקֶת בְּשִׁפּוּל
שפָתַיִם כָּזֶה -
כָּל מִינֵי
קַלְגָּסִיּוֹת מְשַׁדְּרוֹת
לְנִשְׁמָתֵךְ
וְאַתְּ מִתְמַסֶּרֶת לְשֵרוּת
מִי, תֹּאמְרִי,
מָה אַתְּ עוֹש-ָה בָּהֶם, גְּבִירְתִּי?
אֶת הַכֹּול אֶפְשָׁר לַעֲשוֹת
מֵחֲצִילִים! עִם אוֹ
בְּלִי, סְחוּטִים
אוֹ עַל גֶ'ק. |