|
12.12.20
בכל יום
אני קמה
וממשיכה ללכת
אפשר ללבוש פיג'מה
וכפכפים
ברחוב
שמונה עשרה קור
נעים בקרסוליים
מגבירה ריצה
קדימה
יותר מהיר
דוחף אחורה
ואיני יודעת
איך לרדת מההליכון
אי אפשר לעצור
ולצאת מהמכון |
|
|
כשהייתי ילד
חלמתי הרבה על
מלאכים מחוטטי
פנים המכסים
אותי בערמות של
חרא,גם היום אני
לא אוהב שקוברים
אותי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.