|
על שתי שורות שירה
נוסעת רכבת
עמוסה חומרי פרשנות
ושירה שלא צלחה
כשתגיע לתחנתה האחרונה
יפרקו את החומר
(לו אין דורש)
לדשן שדות
בהם יצמחו גידולים
עתירי קלוריות פואטיות
דייסה עליה יגדל
דור המשוררים הבא
הרכבת חזרה
למלא מיכליה
חומר לעולם לא חסר
וגם חלקי לא נגרע |
|
|
איך זה שכל פעם
שאני נכנס
לכנסייה ואומר
שאני שליח האל
אני מתעורר חבול
במוסד סגור? והם
קוראים לעצמם
'מאמינים'. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.