יום שלישי פעמיים כי טוב
זה היה כשעוד היה גן ציבורי בשכונה הזאת
אבל זה לא קרה בגן הציבורי,
אלה באזור הנוחיות הפתוח של מגרש הטניס
הורה משועמם ושני ילדים משועממים -
ילד וילדה,
הגיעו למרכז כדי לשטוף את העיניים בשחקני הטניס
זה היה יום שטוף שמש נעים מאוד
המדינה עדיין לא הייתה מושחתת,
לא היה אינטרנט והיה רק ערוץ אחד בטלוויזיה
לא היה את המשולש של הון-שלטון-עיתון
ישראל נחשבה פעם לערש הדמוקרטיה
הם ישבו באזור הנוחיות הפתוח וצפו בשחקני הטניס
אם זה היה קורה היום - היו מגרשים אותם,
כי הם לא חלק מהשחקנים או קרוביהם
אבל אז המדינה הייתה יותר סבלנית ופתוחה
ראו שההורה לא מבין בטניס,
גם לא הילדים
אבל פעם המחשבה לא הייתה צפופה,
היה שעמום גדול,
אנשים רק חיפשו איך להעביר את הזמן
ואז הילדה הקטנה התרפקה על אבא שלה,
נגעה לו בשיער - ואמרה שיש לו שיער מלוכלך
ידו נורתה כמו זיקוק והחטיפה לה כאפה
הילדה הייתה בהלם, ואז התחילה לבכות,
ואז ניסתה להסביר את עצמה שלא התכוונה לפגוע
ההורה הביט סביבו, שחקני טניס פנסיונרים הביטו בהם בחוסר
נעימות
"ככה את משפילה אותי לפני אנשים?" הוא אמר בקול שהיה יכול
להיות רך,
אם הוא לא היה רם
ואז הוא קם ופנה משם
אנחנו עקבנו אחריו בעינינו
הילדה הלכה אחריו בוכה ואתו הילד שלא היה גדול בהרבה
שנת 1984 בערך.
יום לפני כן,
בשעת ערב בביתם,
אמר ההורה לילדה שלו שהשיער שלו מלוכלך
והוא צריך להתקלח
וצחק
היא צחקה אתו
והוא נכנס למקלחת. |