מאיר אמוזיג / דגל שחור |
ומתחיל לצווח
כמו התעורר מחדש
לאותו סיוט ישן
שאי אפשר להדחיק
ואין לאן לברוח
מאימת שואה, ממלחמות , ומקיפוח
הוא נותר סחוט ובלי כוחות
כשאין על מי לסמוך
ואין על מה לשמוח
מבקש לשכוח
מאין בא
מה רצה פעם להיות
ולהתגבר בלי כוח
מתחיל להיות מאוחר
כבר לא הכל פתוח
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|