אז הוא מדליק מדורה בראשי ההרים
כדי לאותת לעוברים ושבים
אבל איש לא רואה את העשן והאש
או כן רואה - אבל לא מתייחס
הוא במצוקה, הוא רעב וצמא
הוא לא יישן ארבעה ימים פן יעבור מישהו
ולא ירגיש בו
הוא רוצה שירגישו בו
הוא רוצה שייחלצו אותו מתוך מצב אין מוצא זה
הוא עדיין רוצה לחיות - משום מה
זה כמו חיה שדואגת להישרדות
חוץ מלווייתנים אולי, לא שמעתי על חיות מתאבדות
גם הלווייתנים לא באמת מבינים, אני חושב,
שהם מתאבדים
פשוט נמאס להם לשחות ולצלול,
הם עייפים עד בלי קץ
ולכן משליכים עצמם על החוף לנוח
אולי הם חושבים שיוכלו לחזור למים כשירצו,
אבל הם לא יכולים
ואולי הם כה זקנים,
שכמו הפרפרים המתים בסתר
וכמו הפילים הפורשים מהלהקה כדי למות -
הם פשוט מבינים שהגיע זמנם
וגומרים על החוף משום מה
אולי כדי שלא יאכלו את גופתם דגים
האיש על ההר עם המדורה,
אכל אפילו שורשים ועכברים,
כי הוא רצה לשרוד
אבל זה לא הספיק
ומעט מים שמצא בתוך האדמה,
אחרי שחפר להגיע למים,
היו עלובים ועכורים
ומלאים רגבים
אבל הוא הכניס אותם לפה בכל זאת
ורואים אותו אנשים שיודעים את מצבו
והוא לא יודע
הם אומרים זה לזה -
אנחנו רואים אותו
ולא נעזור לו,
כדי לשבור אותו
כי אחרי שבר גדול יש שמחה
כי דרך סדקי השבר נכנס אור
והאור כאן זו רוחניות וזעקה לאל,
או משהו גדול ממנו שהוא לא יודע בדיוק מה הוא
וכאן תיכנס בו הרוחניות וכאן יהיה אדם
כי את כל חייו חי במנטליות של חיה. |