מומי מרקס / צחוק ובכי |
עמד ליד הדלת, נשא עיניו למרומים,
סובב את המקל ויצא
התעוררתי וכן הרגשתי כשהוא יצא,
אבל לא יכולתי לזוז או לדבר,
כי עדיין הייתי שרוי בשינה עמוקה
כשהצלחתי לקום - הבית היה ריק מלבדי
הכנתי לי קפה בשביל להפעיל את המוח
כשגמרתי את הקפה הבנתי שאין לי מה לעשות
ואני לבד-לבד-לבד
מה אני אעשה עכשיו כשאני לבד
התעסקתי במחשב, הדלקתי רדיו
שמעתי שיר שלי
לקחתי עוד סיגריה
הפכתי לבובה, איבדתי את דעתי לרגע.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|