מאז אותו לילה בו היה כבול בקורים -
לא יכולתי לישון
כל הלילה כולו הוא נאבק להשתחרר מהקורים
לא יכולתי לעזור לו
ה-עכבישה הגדולה עם העוקץ רצתה לנקב אותו
ולמצוץ את דמו
ועם השחר היא תצא מהחור המטונף שלה
ותבדוק איזה טרף עלה בקוריה
היא תמצא אותו
איש עייף, זקן מאוד
שעשה ועושה כל-כך הרבה,
אבל רק מעטים מעריכים אותו מספיק
היא תקיש בלסתותיה הקטנות בתאווה
ותשלוף את העוקץ
לרוקן את דמו ולאכול את בשרו של האיש העמל
כל הלילה ההוא ראיתי אותו נאבק בקורים
מאז לא יכולתי לישון
בחלומות שלי אני רואה אותו צורח, מתווכח
בא בדין ודברים עם אנשים דמיוניים מחייו
כל איש ואיש מסמל כוח שטמון בו
גם חיובי, גם שלילי
והם מתאגדים סביבו כעננת יתושים
נאבקים זה בזה ומושכים לכיוונים שונים,
במקום להיות מחוברים
במצב כזה הוא לא מוצא כוח להשתחרר,
הוא משתולל, הוא מהסה,
הוא בא בדין ודברים עם הקולות השונים
בלילה, כל לילה, פרושים הקורים מקצה לקצה,
בחלומותיי הטרופים
אני נודד במחשכים אסורים של חום וקור,
של יבש ורטוב, של טוב ורע, של אור וחושך,
של אסור ומותר, של מכוער ויפה, של טיפש וחכם
בכולם מתנקזים אימת מוות משוועת לחיים
בכולם מפציעה בלסתות נוקשות אותה עכבישה,
בשרה רווי ספוג דם,
עד שהוא מטפטף ממנה כמו זיעה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.