"הוא לא היה שייך רק לך. הוא היה גם אבא, וגם בעל, וגם מאהב,
וגם חי חיים כפולים, וגם היה אמיתי אתך וגם לא, וגם וגם וגם
וגם... וכל הצדדים האלה הרכיבו אותו, וכל הצדדים האלה יחד הפכו
אותו למי שהוא היה, ובלי אחד מהצדדים האלה הוא לא היה אבא
שלנו. תתבגרי כבר ותביני שהחיים מורכבים! הסוד הזה אכל אותו
מבפנים ממש כמו הסרטן שלו," הוא חוטף לפתע את הסיגריה מבין
אצבעותיה במהירות כזו שלוקח לה כמה שניות להבין מה קרה.
"ותפסיקי לעשן כבר, יא מפגרת אינפנטילית," הוא מחבק אותה והיא
מתנגדת, אך למרות זאת הוא לא מוותר עד שהתנגדותה פוסקת, עד
שהכעס שלה מתרכך, עד שהצעקות שלה הופכות לבכי, "אני אוהב
אותך," הוא לוחש תוך כדי חיבוק אל תוך שערה, "אני אוהב אותך
ואבא אהב אותך, ולא כל מה שחשבת עליו היה שקר."