גויאבה
היא אכלה גויאבה בידיים חשופות
הידיים שלה כל-כך יפות,
עדינות וצחורות
אבל ל-מה הן משמשות?
לאכול גויאבה, אבל לא רק לזאת
עם הידיים שלה היא כותבת מכתבים
לפעמים בעטים, לפעמים במחשבים
היא כותבת מכתבים בשמם של אחרים,
שמבקשים ממנה לכתוב - כי הם לא יודעים
הם אומרים לה בעל-פה
והיא הופכת את זה לרהוט ויפה
כאילו בת אצולה כתבה את זה בידיים אציליות
כאילו רצתה לומר זאת אישה רגשנית ומלאת תאוות

לפעמים עם הידיים היא עושה דברים פשוטים
כמו לקנח את האף, להחליף בשלט ערוצים
אבל כשאני מבקש יפה מאותה בעלת ידיים יפות,
היא מסכימה ועושה לי ביד,
אני אוהב לראות
איך הידיים המלאכיות האלו אוהבות אותי עוד ועוד קצת עוד
עד שכולי מתפקע בפרץ זירעונים לרוב,
כמו חמנייה בשמש אני אכול יופי וחדווה
ומתפוצץ בגאווה על כף ידה

היא משתמשת בידיים, אבל אני משתמש בלשון
לא רק לדבר או אוכל לטעום.

זו לא אהבה כמו בסרטים
אפילו לא כמו בסרטים על חיים קשים
כי בסרטים תמיד קורים דברים,
אחרת הם יהיו משעממים
אצלנו לא קורה דבר,
לא היום, לא אתמול, לא מחר.

כמו חרוזים מושחלים על חוט
כך המוח מפרפר על המחשבות
הפה יונק עננים לרוב

יש ידיים של אישה עמלות במטבח
בחלון הרחב שמיים עכורים מקצה לקצה
החושך יורד כמו מכת מוות על עיניי
ורחוק עוד מתנגנת איזו מנגינה מחלון פתוח.