שֶׁקֶט בִּש-ְדוֹת יַלְדוּתֵנוּ
אָז יָדַעְנוּ בְּדַקּוּיוֹת הַשִּׁירָה
פִּרְחֵי אֲבִיבֵי הַדּוֹר שָׁתַלְנוּ
לֹא עָזַבְנוּ כְּמוֹ שְׁמוּעָה
צְבָעִים צָווְחוּ מִצְּחוֹקֵינוּ
כִּי יָדַעְנוּ חֲרִיפָה הַשּ-ִמְחָה,
רוּחַ נִיסְּתָה לְכַשֵּׁף נְעוּרֵינוּ
תִּעְתְּעָה בַּנּוּ בִּש-ְחוֹקָהּ.
בְּמַעְגָּל מְרֻבָּע יָשַׁבְנוּ,
מִתּוֹךְ אַשְׁמֹורֶת רִאשׁוֹנָה
סִיפּוּרֵי מַחֲנֶה פִּרַשְׁנוּ
נִזְכֹּר לְטוֹב וְלֹא לָרַע.
בְּשִׁירָה צְרוּפָה שִׁנַּנּוּ
אֶת מַנְגִּינַת הַתְּנוּעָה,
כְּהָוַי צוֹעֲנִי מָסוּר נָדַדְנוּ
יָתֵד, חֶבֶל וַחֲבוּרָה.
שֶׁקֶט בִּש-ְדֵרַת נְעוּרֶינּוּ
הֵיכָן אוֹתוֹ שָׁאוֹן נִפְלָא,
עַל אַהֲבָה לְאַרְכָּה דִּבַּרְנוּ
וְהִיא אֶת שְׁמּוֹתֵנוּ זָכְרָה.
26/11/20
© כָּל הַזְּכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת לְאֵלִי מִשְׁעָלִי
|