|
נזכרתי לפתע בבעתה
בצמות הצנומות שהיו לי
ובסרטיהן העבים.
נזכרתי לפתע בבהלה
באותה ילדה קטנטנה
בעלת קרקפת דלה
המרקדת ושרה להנאתה
כאילו מחלפות זהב צומחות מראשה.
זיכרון כה רחוק
במקום ובזמן.
הו, צמותיי הצנומות
סרטיהן העבים. |
|
|
קצת הומור עדיין
לא הרג אף
אחד...
כן, כן, כן תנסי
להגיד את זה
לשבויי המלחמה
של 1913, כשהם
קצת צחקו על
הסוהרים שלהם... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.