בתחתית הבאר יש זפת
מי שמגיע לשם משווע לאלוהים
כי רק מתוך השבר, רק מתוך החשכה,
נבקע באדם סדק בו הוא משווע לאור

מי שהכול תמיד היה אצלו בסדר,
לא יבין זאת לעולם
אולי הוא יישחק ברוחניות כתיאוריה,
אבל זה לא יחלחל לנשמתו, זה לא ירומם אותו

את השירים הראשונים שלי כתבתי במחברת
אנשים לעגו לי כאילו אני לא יכול יותר
אבל כל התחלה היא בוסרית ונלעגת,
הרי זו טיפשות לצפות שהתחיל ישר מלמעלה
ולא דרך השתפרות מיום ליום עם העבודה

גם היא הייתה בהתחלה בוסרית ונלעגת,
ילדה טיפשה זבת חוטם,
שהתגוננה עם ציפורניים שלופות כמו חיה קטנה
החיים שברו אותה, החיים סדקו אותה,
היא חיפשה ישועה
ודרך הסדקים נכנסה השכינה

גם עץ רחב עם שורשים עבים וחזקים,
שענפיו פרושים רחבים עם עלווה ופרי
היה פעם רק זרע קטן שנקלט באדמה
וגם הוא היה שתיל חלש ופגיע שחשש להיפגע

עברו השנים, אנחנו צומחים ומתפתחים,
לפי תכנית רשומה מראש כמו עץ השדה
עומדים רחבים, איתנים וחזקים,
במנטליות שלנו גם אם גופנו הרוס.