|
יום בא מטיל בחיקי
אבקנים לצמיחה מחודשת
והתעוררות.
ימים כופלים חיבה
משתרגת אל אל,
חובקת עולם בזרועותיה.
ואני נוסקת לגבהים
מעניקה מטובי לזולת.
כל שביכולתי אעניק,
וכל שלא יכולתי אבקניי
ישוררו. |
|
|
ואז, כולם מתו,
אבל ביסורים.
-חניבעל לקטר
מסכם את
פועלו,דצמבר
1990. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.