הַיּוֹם אֲנִי מְבִינָה אוֹתוֹ יוֹתֵר מִתָּמִיד
לֹא שֶׁאֲנִי מַאֲמִינָה בְּקִיּוּמוֹ
אֲבָל אֲנִי מְבִינָה אֶת מְקוֹמוֹ
בְּחַיֵּי אָדָם

גַּם אֲנִי מֵעֵת לְעֵת  מְשחֶקֶת מַמְצִיאָה
מַמְצִיאָה דְּמוּיוֹת, מַפְחִידָה אוֹתָם
מַפִּילָה עֲלֵיהֶם אֲסוֹנוֹת
וּמַצִּילָה.

לֹא תָּמִיד הֵם שׁוֹמְעִים בְּקוֹלִי
בְּדִיּוּק כְּמוֹ בַּחַיִּים
לִפְעָמִים הֵם מוֹרְדִים
וְעוֹשים לִי דַּוְוקָא
אֲבָל שֶׁלֹּא תְּסַפְּרוּ לְאַף אֶחָד
דַּוְוקָא הַמֶּרֶד מַעֲנִיק לָהֶם כּוֹחוֹת
וְאָז אֲנִי גֵּאָה בָּהֶם עוֹד יוֹתֵר

לְשחֵק אֶת אֱלֹוהִים
נִפְלָא כְּדַאי לָכֶם לְנַסּוֹת לִפְעָמִים