דַּבֵּר אִתִּי בְּגֹבַהּ הָעֵינַיִים
וְתִרְאֶה שֶׁאֶפָּתַח יוֹתֵר,
לֹא אֶתְכַּחֵשׁ עוֹד לִתְגוּבוֹתַיי
אֲשֶׁר הִנָּן בִּתְחוּשׁוֹתַיי.

לַוֵּוה אוֹתִי בַּדְּרָכִים
וְתָבִין כִּי לֹא תָּעִיתִי לְגַמְרֵי,
הָיוּ וְנוֹתְרוּ בְּעַכְרַי
כְּעֹונֶשׁ לַחֲטָאַי.

אֲבָל אַתָּה הֱיֵה לִי אָח,
כָּתֵף לְהִישָּׁעֵן עָלֶיהָ
בִּזְמַן נוֹאָשׁ,
וְלוּ רַק עַכְשָׁיו תַּבִּיט בִּי יָשָׁר
מִבְּלִי לְהַכּוֹת עַל הַנּוֹתָר.

וַהֲכִי חָשׁוּב שֶׁנְּדַבֵּר בְּאוֹתוֹ גֹּבַהּ
וְלֹא תַּשְׁמִיעַ מִבְּלִי לִשְׁמֹעַ,
חֲשׁוּבָה לִי אַוזְנְךָ הַקַּשֶּׁבֶת
עִתִּים בָּהֶן הָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת.

תִּיזְכֹּר שֶׁבִּזְמַנֶּיךָ הַקָּשִׁים
הָיִינוּ בְּיַחַד יוֹשְׁבִים
וְעַל כּוֹס קָפֶה מְדַבְּרִים,
אֵיךְ נָהַגְנוּ בַּעֲלִיּוֹת וּבַיְּרִידוֹת
לְהוֹכִיחַ וְלֹא לְהִשְׁתַּנּוֹת.


21/11/20
© כָּל הַזְּכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת לְאֵלִי מִשְׁעָלִי