תמיד לפעמים נוזל
תמיד לפעמים בא והולך
אני מופתע לפעמים תמיד
אני מופתע לראות אותך בסביבה,
כשאת כאן.
>>>>>>>>>>>>>>>
מדלג בין שלוליות בדרך אל המקום
שואל שאלות קטנות והן נושכות
נהנה מעצמי, קופץ ומקפץ
ראש למטה מעל, יורד ועולה

סוחטים אותי בשאלות ומשחקים קטנים
נושכים כמו דגים קטנים
אתה לא יודע שאתה מפוזר כמו ערפל?
את לא יודעת שאת נודדת כמו חול?

למרות זאת עדיין חי
עדיין כאן לראות את המקום
להתכסות בשכבות חושך כש-קר
ראש למטה מעל, יורד ועולה.
>>>>>>>>>>>>>>>>>>
איפה הדרך שאני הולך
שום-דבר לא בחיי
לא מפחד מהפחד
הכול ידוע ואין דבר חדש
שוקע לתוך משהו רך

ואני לא יכול לתת לי ללכת
ואני לא יודע מה אני רוצה שאהיה
לא מייחל לנצח,
שמישהו ידליק את האור

ככה את, סוכריה על מקל
יכולה להיות כל אדם ש-רק תרצי
איך החיים מכניעים אותי ב-רכות
הופכים אותי למשהו רך.
>>>>>>>>>>>>>>>
בשעת שקיעת בין הערביים
בין השיחים
אוכלים הרבה חלומות
מקיזים דמים
זה הכול לבן בעיניים
כשאתה בין השיחים

יש הרבה מה לדבר
אלו פירות רעילים
חלומות באים באיחור
עם שקיעת השמש
דרך ארוכה שלא נגמרת
ופתאום היא נגמרת

היא מבקשת תמיד את מה שהיא לא יכולה,
כי מה שהיא יכולה - כבר שלה
היא לא יודעת מה היא מבקשת
חלומות מתוקים ממתיקים אותה
כמו בימים ההם.