המגירה השלישית מצד שמאל יודעת עליי הכל.
אני מאוד סנטימנטלית אליה ועם זאת, כל פעם כשאני פותחת חלק
מהשירים או הפרגמנטים אני שמחה שהם סגורים שם, ספונים בעצמם
מדברים אחד עם השני, על כל מיני חוויות.
אני כל הזמן מדברת; על כמה שהייתי רוצה שלכל מחברת תהיה כותרת,
יהיה נושא, קטגוריה מסוימת. האמת היא, שהכל כל כך מבולגן ממש
כמוני דאז.
יצא לי כמה פעמים לסדר את החדר ולפתוח את המגירה. אני חייבת
להגיד שקשה לזהות שם את הבחורה, פעם הכרתי אותה ולמעשה אם
היינו מכירות היום גם לא הייתי מתאמצת כנראה להיות חברה שלה.