דִּמִּיתִי צִיּוּר מִן הַהוֹוֶה
פָּנִים אֲבוּדוֹת מִשְׁתַּקְּפוֹת
סְדוּקוֹת וְחַסְרוֹת מַבָּע
בִּנְקִיקֵי טְרָשִׁים מְצֻלָּקוֹת.

עֵינַיִים חֲרוּטוֹת צוֹפוֹת
טוֹבְעוֹת בַּסֶּכֶר הַדְּמָעוֹת
וְהֵן צְלוּלוֹת נִשְׁלָכוֹת
לְחַיֵּי הַזְּמַן מְרֻטָּשׁוֹת.

לֹא שִׁעַרְתִּי שֶׁכָּךְ יִהְיֶה
צְבָעִים לֹא מִתְעַרְבְּבִים
שָׁחֹר נִשְׁאָר כֵּהֶה
וְהָאֲפֵלָה אֵינָהּ פּוֹסַחַת.

דִּמִּיתִי זְרִיחָה מְפֹאֶרֶת
שׁוֹשַׁנִּים בְּעֹודֶף לִבְלוּבָן
עַל מִדְרָכָה עֲלֵי שַׁלֶּכֶת
כְּמַרְבַד בְּעֹמֶק זְהָבָם.

10/11/20
© כָּל הַזְּכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת לְאֵלִי מִשְׁעָלִי