כְּשֶׁעָזַבְתִּי כְּבָר הָיָה בֹּקֶר
וְהַפַּעֲמוֹנִים טֶרֶם הִתְעוֹרְרוּ
רוּחַ קַלָּה נָשְׁבָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה
וְהֶעָלִים שחֲקוּ  שָׁם  צָ'ה צָ'ה צָ'ה
וְהֶאֱמַנְתִּי הֵנָּה כְּבָר אֲנִי חוֹזֶרֶת
חֹדֶשׁ מַקְסִימוּם חָדְשַׁיִם
וְאָשׁוּב לְצַפּוֹת בַּיֹּפִי הַזֶּה
בַּפְּרָחִים,  בְּעֵצִים
וּבִסְנָאִי שֶׁקָּפַץ לֶאֱכֹל מִיָּדַי
אֶת פְּרִי הָאֲדָמָה

יֵשׁ לִי הַרְגָּשָׁה שֶׁאִם
יִתְעַקֵּשׁ לְהַמְתִּין לִי
הוּא יָמוּת מֵרָעָב מִצָּמָא וּמִבּוּשָׁה.
כֵּן הַחַיִּים הִשְׁתַּבְּשׁוּ
וּכְבָר אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲשִׁים
אִישׁ אוֹ אִישָּׁה
בַּמַּהְפֵּכָה וּבַמַּגֵּפָה.
( רַק בַּמִּפְלֶצֶת שֶׁמְּשַׁחֶרֶת לְחַיֵּינוּ
כְּאִלּוּ אֲנַחְנוּ כְּלֵי שַׁחְמָט).
אֲבָל אֲנִי רוֹצֶה עוֹד קְצָת
תְּנוּ לִי לִצְפּוֹת בְּאוֹרוֹרָה אַחַת
וְלֹא  אָבוֹא בִּטְעָנוֹת לָאִישׁ,
אֲנִי מַבְטִיחָה.