סאדו-מאזו של כלבים
איזה מכות היא דפקה בו
והוא כאות תודה ליקק לה את העקבים שנעלה

ובאתר אחר מישהו מפרסם את התמונה של השמוק שלו
זה לא באמת שלו, ורק פתיים יחשבו ש-כן,
אבל בכל זאת ירדו לו עשרה עוקבים בטוויטר
קצת מוזר ולא מובן, כי כשאישה מפרסמת,
לא רק שלא יורדים לה עוקבים, אפילו עולים,
וכל הגברים והלסביות לה מריעים
השמוק לא קיבל אפילו תגובה אחת
ובטח שלא מנשים

הוא גם לא קיבל לייק,
ובכלל נדמה ממעטים בזמן האחרון בלייקים
הפעם האחרונה שקיבלתי לייק אחד בודד,
הייתה שנתתי תמונה של אדם מופרע

הסרטים בטלוויזיה יותר שמרניים,
הדברים המטלטלים מרוככים
אנשים רבים רואים דרמות וסדרות טורקיות,
בהם הכי מטלטל זה נשיקה על השפתיים
חוץ מהדרמה כמובן
והאדם יושב עם פופקורן,
ורואה איך חלום ליל קיץ של האהבה שלהם
נגוז להם מול העיניים בסוף הפרק השלישי(!)
אל דאגה, יש עוד לפחות מאה עשרים פרקים,
בהם יאבקו על אהבתם

אנשים רבים, וגם לא צעירים,
מוצאים מפלט במשחקי קונסולות ומחשב דווקא
הגרפיקה הרבה יותר טובה והמשחקים יותר מסובכים
והם משחקים נגד אנשים אמתיים אחרים
וגם מדברים איתם
דבר שלא היה פעם כששיחקנו נגד תוכנה

הרבה יותר מעט אנשים כותבים
הבלוגים כמעט נמחקו מהרשת
לא להרבה אכפת מהשטויות של השני
אנשים רואים את עצמם יותר רציניים

הרבה יותר אנשים שותים
הרבה יותר אנשים מאמצים חיות מחמד
הרבה יותר אנשים דנים בפוליטיקה
הרבה יותר אנשים מחפשים את אלוהים
הרבה יותר אנשים משקיעים זמן במשפחה
הרבה יותר אנשים כועסים,
וגם הרבה יותר אנשים מאופקים יחסית לכעס
דברים שלא היו קיימים פה שלושים שנה -
פתאום מתעוררים לחיים
כמו העובדה שאשכרה אנשים מגהצים את הבגדים שלהם

"ואיפה אתה בכל הסיפור הזה?"
היא בטח הייתה שואלת
מה זה משנה, אני לא פקטור,
במיוחד לא בשבילך, וגם את לא משמיעה קולך
היום אנשים ממציאים סיפורים ריאליסטיים,
שאשכרה כאילו הם מרגישים, חושבים או חווים
כשבעצם הסיפורים האמתיים קטנים-קטנים,
ויכולים להיפרש בהרחבה על פיסקה אחת של חמש שורות
התקשורת, המדיה, יותר חזקה כשהאנשים מבודדים
והתקשורת בתקופה זו חזקה הכי הרבה מזה שני עשורים.