אסנת אינציגר-אלון / תפארת ימים |
והתחזקתי לשאת עצמי
ברגעים קשים.
מונה הזמן פעימותיו
וזולגות השתיקות.
רעמים וברקים באו
ונדמו.
נותרתי רוויה כאדמה הרטובה
ביום חורף.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|