|
כשהעצבים נחים בגשם השוטף
כשהגשמים מהסים את הנפש
מלרוץ כמוכי אמוק
כדי לבלוע משהו שהוא אשליה בסופת חול
אז האדמה בולעת מים
ורוויה במים כמו ספוג
השורשים שותים לרוויה עד להתפקע
ופורחים בשלל צבעים וטעמים
מתוך עומקה של הנשמה. |
|
|
תדעו לכם שאתם
רואים כאן אולי
רק סלוגן,
אבל מישהו ישב
וחשב עליו!
הוא לא נוצר
מעצמו אתם
יודעים!
הוא נוצר ע"י
אדם חופשי, עם
רגשות, מחשבות,
חברים וכל מיני
כאלו!
אז תנו כבוד!
בתודה מראש,
איש הברווז |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.