ביזיון כזה במעגל של מים שחורים
שמפכים אלפי פחדים ומגלגלים אדוות שחורות
בים של קצף לבן נכנס לעיניים קצף סבון
משתנק ומרים את קצה שמלתה לראות
מרביץ חושך לפנים כמו כתמי דם קרושים
מלפלף אלפי סיגריות זפת טבק ואוכל קפה בכפית
זה סרטים של צמות על רקות ילד קטן
פועל ללא לאות לנפנף דגל לבן
עכבישים גדולים ודקים שולחים רגליי מחטים אל תוך העיניים
מלתעות הלסת הקטנטנה שלהם נעה בתיאבון רעב תשוקה צמאה
אמר את זה המעגל יפרוץ רק החושך החולש על הכול
ולא גרמי שמיים קפואיי קרח ש-רק מחזירים את האור
או חוסמים פיזית את אור השמש ורק כך נראים
כצל שחור וכביר שנע בעצלתיים על פני ריק אינסופי וחסר תכלית
עם אות קין על המצח צרובה באותיות של דם
ידיים אוחזות שיירי איברים פנימיים של עצמו
העין מסתובבת פנימה ורואה את המוח אילם
האצבעות רועדות מחולשת עייפות ללכוד קרן שמש רפה
שנחסמת בערימות של עננים לא לבנים, לא שחורים,
אפורים כמו קו האמצע המזגזג בין שחור ללבן
ונלכד בתמונה אחת ישנה שמונחת קרועה באלבום תמונות
טמון בין האבנים של לופ חיי היום יום של אנשים חגים במעגלים
במחול מטורף ומסומם לאור החמה הדועכת. |