|
ויהי דבר אדוני אל כל בית ישראל
ביום הינגפם במגיפה:
אישה תנחמך בת-ציון
אישה תנחמך ירושלים.
ריאות אכולות
כבדים מנוקבים
ראשים מתפוצצים כאבני מחצבה.
נשימה על בלימה
נשמה נאלמה
נשמה נעלמה.
קומי אישה
עורי
הרימי בכוח קולך
הרימי, אל תיראי
דברי שיר.
מנעי קולנו מבכי. |
|
|
-אבאש'ך
ערומקו?
-כן, כבוד
השופט.
-אהה... יש
נסיבות מקילות
לערומקומניה, זה
אני למדתי
בביצפר
ברומניה.
אז אני גוזר
עליך שעתיים של
עבודות שירות
אצל ורדה רזיאל
ז'קונט בבית.
-אה, כבוד
השופט, אולי בכל
זאת אפשר כלא?
אפרוח ורוד,
פושע מועד. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.