אֶתְמוֹל בַּלַּיְלָה חָלַמְתִּי
שֶׁחָזַרְתִּי הַבַּיְתָה.

וְחִכּוּ לִי בְּפִינָּה, לְיַד רח' הַבּוֹנִים
כָּל חֲבֵרַי מִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים

עוֹדֵד, מִיכָאֵל, וְגְּדַלְיָה, וְשֶׁלִּיִנְקָהּ
אֵלִי כֹּהֵן וְאַבְרוּם.
אָחַר כָּךְ הִצִּיעוּ לְשחֵק בְּתוֹפֶסֶת
אוֹ הַקַּדָּרִים בָּאִים אוֹ בַּשּׁוֹטְרִים וְגַנָּבִים.

אֲבָל אָחַר כָּךְ הַזְּמַן
הִתְעַרְבֵּל וְהָעֲשַׁן אָכַל הַכֹּול
אֲפִילּוּ הָרֵיחוֹת הִתְפּוֹגְגוּ
חָנָה סֵנֶּש הִתְכַּווְּצָה וְנִשְׁתַּכְּחָה.
וְיַחַד עִם עַץ הָאֱגוֹז וְהָרִמּוֹן
גַּם הַבְּרוֹשִׁים נֶעֶלְמוּ.

אֲבָל הַזִּיכָּרוֹן יִישָּׁאֵר עַמִּי
לְחַבְּרֵנִי לָמָּה שֶׁהָיָה.
כִּי עַל מָה שֶׁיִּקְרֶה
אֵיּן לִי שְׁלִיטָה.