זיונים אפפוני מ-כל עבר
כמו שביל חלב הנוטף מפיך לשדייך
מטפטף מהפטמה הזקורה
ומזמין אותי למצמץ אותה

אלו היו הימים ההם
בהם היית פוסקת רגלייך ומשתינה עליי
כשהיית צעירה ויפה וחצופה
ורגלייך היו מסותתות כמו חצבו אותן בברונזה

עתה אני גר לבד,
בלי חתול ששומר עליי
יש לי קצרים בבית
ואני כותב מכתבים למחייתי

אבל אז את באת כמו סופה
כבר אישה אחרת, אישה חדשה
מבוגרת מאוד, לא זקנה
אחת לא לחוצה, שכבר עברה

הכנסת אותי לביתך והשקת אותי קפה
אמרת שום-דבר לא יקרה,
אבל התגפפנו ועברנו למיטה
שום-דבר באמת לא קרה,
כי לא הייתי יכול
(אבל עשיתי קצת עם האצבע,
אל תגלי לאימא)
ומשם ראיתי תמונות של בעלה,
הם היו מפורסמים, הוא מת, בעלה
מאוד התרגשתי כי נבהלתי ושברתי את התמונה
היא נפלה לי מהאצבעות כאילו הן היו עשויות חמאה

את אמרת לא נורא, כי
(ירדתי לך... ששש... לא לגלות)
ואמרת בשריק-שרק יתקנו את זה בחנות תיקונים
פתאום אני נרדמתי על הספה והתעוררתי,
אני לא זוכר איך הגעתי לשם
אבל את אמרת שהתעלפתי,
בגלל הגיל, יותר מדי ריגושים

מאז אנחנו כל הזמן מתגפפים
ויש לי כדור כבר שמעמיד לי... ששש...
וטוב לנו ביחד, אבל רק בינתיים
חחח... ה-בינתיים הזה נמשך כבר עשר שנים.