מומי מרקס / אוכלי התירס |
שמניעים אותם, שהם מניעים
ויש להם תירס בין השיניים -
שהם אכלו, שהם אוכלים
וכשמגיעה העת לזוז - הם מכתתים רגליים,
מ-פה לשם, מ-שם ל-שם
וכשנגוזה השמועה ואובדת התקווה -
הם לבד, לבד עם לבם
כאלו הם אוכלי התירס,
בין חצות לשלוש
בערבו של לילה
אוכלים, נחים, ועוד פעם אוכלים
חולמים על הימים וכל השנים
גם הם היו חרגולים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|