כשהם זזים - יש להם חוטים על הידיים
שמניעים אותם, שהם מניעים
ויש להם תירס בין השיניים -
שהם אכלו, שהם אוכלים
וכשמגיעה העת לזוז - הם מכתתים רגליים,
מ-פה לשם, מ-שם ל-שם
וכשנגוזה השמועה ואובדת התקווה -
הם לבד, לבד עם לבם
כאלו הם אוכלי התירס,
בין חצות לשלוש
בערבו של לילה
אוכלים, נחים, ועוד פעם אוכלים
חולמים על הימים וכל השנים
גם הם היו חרגולים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.