והאלוהים ברא את הנחש,
והנחש היה ערום,
מהלך בגן זקוף,
מלא בגאוותו,
ולא בושש לטעום,
מכל אשר חשקה נפשו,
וירא הנחש את האשה,
כי נחמדה היא למראה,
מכל פירות הגן,
ויפתה הנחש את האשה בדברים,
ויפתח עיניה לראות,
כי תאווה היא לעיניים,
ותמאן בו,
ויפול לארץ,
ויזחל על גחונו,
כי בערה בו תשוקתו,
ותסרב עוד , "לא"!
וילחך עפר עקבי נעליה,
ותקרא לו "אדם",
כי באדמה הוא רבוץ,
סוגד לה,
ויעבוד אותה,
ויחרוש בה,
ויזרע בתוכה זרע,
ויצמח ויגדל ויהי לאיש,
ויקצור פרי עמלו,
ויעלהו לה  כמנחת רצון,
ויאכלו וישתו
ויהיו לבשר אחד.