|
הניחו להם להתבוסס בסחי סכלותם
בשיח איוולתם
בשיא טיפשותם.
אני- במו אוזן
שמעתיה זועקת לשמים
מהסה אתכם כנחש.
הם תועים בדרך
הם טועים בדרך
הם תועים ומטעים.
כאשר תעלה שאגת הסכל השמימה
כאשר תשתרר על פני עולם ומלואו
דבר לא יוכל עוד לתקון.
אל תשאלוני מי הם-
כשהשמש זורחת-אתם הרי יודעים... |
|
|
איש אחד הלך
בכביש,
ודרך על עכביש.
העכביש התרגז
נורא,
ודרך בחזרה.
ואני שואל, למה
האיש הולך
בכביש?
מה זה פה?
נתניה?
יעקב פופק בערב
שישי
משוררים
אנונימיים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.