הרמזורים מהבהבים צהוב בכל הצמתים
לנסוע או לעצור
למהר או לחכות
הכבישים רטובים, זו הפוגה קצרה בין גשמים כבדים
המגב עדיין מוחא מים מזגוגית הנהג
וקשה לצמיגים להיתפס בכבישים רטובים
למה אין מכוניות? רק המכונית שלי
האם אנשים אחרים יודעים משהו שאני לא יודע?
גם אף אדם לא משוטט בשעת לילה כזו,
אפילו חתול לא ראיתי
המכונית שלי עומדת במקום עם מיכל דלק מלא
ומנוע פועל
נוהמת על הרמזורים, על המצב המביש,
עליי
כמו נמר מאולף שמשתוקק לפקודה לתקוף
עטלפים חוצים את הצומת נמוך
נראים כמו הבזקים לבנים על פני החושך
אצבעותיי מתחפרות בהגה, אני בעצבים,
אני חסר אונים
הרגל שלי משתוקקת ללחוץ על דוושת הגז
אני לא רואה אף-אחד וזה אזור הדמדומים
שום מכונית לא חוצה את הצומת והאורות הצהובים מהבהבים
אני נותן גז ואמבולנס עם אורות אבל ללא סירנה -
נוגח בי.

נייר טואלט
אמר לי תנגב את התחת עד שגליל נייר הטואלט ייגמר
בהתחלה היה מה לנגב, אבל אחר-כך לא,
והגליל עדיין לא נגמר,
אז המשכתי לנגב
לקחתי כמויות נייר רציניות כדי שהגליל ייגמר,
אבל הוא לא נגמר וגם לא אראה סימנים להיגמר
פי הטבעת שלי כבר הפכה גירוייה
אפילו הידיים שלי התעייפו
מראה אסלת השירותים עוררה בי בחילה
אי-אפשר לצאת, רק לגמור את נייר הטואלט

זה זמן רב שאני מנגב וזורק
פח האשפה עלה על גדותיו מזמן,
זה מעורר בי בחילה
אני זוכר אבא אמר כל מוח נדפק במהלך החיים,
אבל אני לא מנגב מוח, אני מנגב חרא
כמויות נייר טואלט גדולות בידי,
אני מקפל אותם זה על זה
מזמן אין כבר מה לנגב,
אפילו נדמה לא חור תחת,
שצנח כבר מרוב כאב
וכל כמויות נייר הטואלט בעולם,
נמצאות על הגליל שלי שלא נגמר
מנגב וזורק, מנגב וזורק, לא נגמר,
איך יוצאים מכאן?