ישב איש על פחיות בירה ויילל שחייו קשים ומוחו חלול
באו ילדי הכפר ויידו בו אבנים
"אנחנו ניתן לך סיבה ליילל," הם אמרו
אמרה הפרה - "ילדים אכזריים,
בוא, איש, ותטעם מחלב עטיניי,
וחייך יהיו מאושרים וטובים"
דחף האיש המיילל את ראשו לבין רגליה של הפרה
וינק מעטיניה
ולפתע כמו אור בהיר פילח את מוחו
וכל התאים הרדומים התעוררו
וכל התאים האפורים הפכו שחורים
לפתע הוא הבין שהוא מבין
לפתע הוא ידע שהוא יודע
וככל שהבין וידע - כך הבין וידע פחות
ישב איש על פחיות בירה ויילל שחייו קשים ומוחו חלול. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.