זרועי מונחת תחת ראשך
והוא מגיר עלי מור ובשמים.
אמור לי, אמור לי
האם יש חיבה גדולה מזו?

אני סורקת את תלמי מצחך
באצבע דקיקה
הלוך ושוב
הלוך ושוב
והם מתכווצים, מתרחבים מתכווצים.
אמור לי, אמור לי
האם יש ערגה גדולה מזו?

בצקי לחייך אינם מתוחים עוד
שקעו פנימה.
רופפים, קעורים.
אבל בשבילי
מלאים הם
בשומים הם
כעוגת תפוחים
שתפחה ועלתה.
אמור לי, אמור לי
האם יש אהבה גדולה מזו?

הערה-
(יש לקרוא את המילים "ראשך", "מצחך" על משקל "אליך")-בהטעמה על
ההברה השנייה.