אילומינרה ידע
לבחור היטב, מאיזה חומר להיווצר.
היה לו ברור,
שהחומר ביד היוצר.

והיוצר הזה,
ילד קטן כל כך,
תמים וחלש, שעד היום שוכב על הספה ומיילל,
אני קטן, אני קטן,
ואין מי שישמע, מי שיבין.

לכן אילומנרה ידע,
שלא כדאי לקחת עליו סיכון.
ולכן במקום להיוולד כלוח חלק,
אילומינרה הוא המים, המחליקים
על פני הסלע בלילה.

מחלחלים ללא מורא,
רואים הכל.
מגיעים לכל מקום, נאגרים.
באפילה, בתחתית,
בתהום.

ואני נותר פעם אחר פעם בתחושת תדהמה מבהילה,
אל מול ההתפרצות הגעשית של מים.
שהיו אמורים להתאדות מזמן.
אך נותרו פעילים,
מבטן של אדמה אדם
שלא מבין

איך זה שוב קרה לי.