לשואת החפים מפשע
אין ימי זיכרון
לילות אבל
תענית.
כולנו ממשיכים לשתות
דם נקיים
אוכלים בשר עוללים
בתיאבון.

הנאציזם נולד
שנים רבות לאחור
זמן רב לפני
שהאיש עם השפם
נתן לו שמו
הבנליות של השואה
קיימת בכל זמן
מקום.

אין זה משנה
עד כמה נגלח
שפמנו
פניו של אדולף
הקטן
הגדול
יביטו אלינו מן
המראה
בליל חג
יום של חול
מאחורי מנעול דלתנו
בראש חוצות
באשר נאט
נרוץ
מסביב לשעון.

לכולנו יש שפם
בלתי נראה
מתחת לאפנו
צלב קרס שקוף
על השרוול
אנו מצדיעים במועל
יד למנהיג
שיפטור אותנו מנגיף
גופנו
מהפצת חוליינו ברחבי
עולם מלואו.

למחוללי השואה פנים
זהים
כולנו קול אחד
מנהיג אחד
בזמן עבר
הווה
בעזרת השם גם
בעתיד.
רגלינו צועדות על
גופות
ידינו חותרות בדם
נהרות
אל ים המוות
הגדול
אשר לוקה בעיוורון
צבעים
ללא קול.