הזיכרון הוא כמו חיית שן.
אדם מבקש לשכוח
והזיכרון-
נוגס בו, נוגס בו
במלוא שן, בחוד שן
אינו מניחו לנפשו
אינו מניחו לשכוח.
רעיו מחכים לבואו ביער
לסעודת יער
שערכו לכבודו
שביקשו לשמחו
והוא בושש לבוא.
בקרחת היער
בתוך עיגול של שמש
העמידו שולחן
על מצע של עלים
פרשו מפה, סעודה ותקרובת
תלשו משיח
דומדמניות אדומות
רקחו קציפה לבנה משמנת
הכל לכבודו
הכל לשמחו.
והוא בושש לבוא.
זיכרון הסעודה
זיכרון זה
כחיית שן
נוגסת, טורפת
אינה מניחה לנפשו
אינה מניחה לו לשכוח. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.