יש לה עננים בשמיים
היא אוספת אבנים צהובות
ב-טל הבוקר היא מתכרבלת
לעולם לא מוותרת
על המותרות של העולם הזה
למרות שהוא בערך כזה
ואם יש לה ת'זמן - היא יישנה
במיטה רכה עשויה שמלה לבנה

זו שמלת חתונה
כולם יודעים שהיא הייתה כלה
גבר נאה אותה רצה,
שתהיה לו לאישה
אבל עכשיו הכול התמוטט
האושר נראה כמו זיכרון רחוק
אבל היא לא מוותרת
היא כותבת את עצמה לדעת
בין כל הזבובים שסביב מעופפים
היתושים והחרקים
גם בשמש יוקדת על גג פח לוהט
היא חוצבת מילים בלי להסס
וכל מי שיש לו בעיה -
שיאכל עוגה ויירגע

אתמול היא הייתה בסדר
שתתה בירה לבנה, אכלה עגבנייה
אבל כל יום דומה למשנהו
היא עומדת על צוק וצועקת לים
ושם ספינות טובעות לאט-לאט
והים הומה וסוער
מכה גליו בזעם אל חופי לבה
כאילו רוצה לאכול אותה

יחפה על אדמת חול לוהטת
השמש קופחת, מטרפת ושורפת
ויש לה בכיס חמש אבנים
שאספה בעמל רב ממקומות שונים
אבן למזל ואבן לגורל
אבן לחוכמה ואבן לראייה רחבה
ואבן לעצמאות, לא ליישר קו עם איש
זו האבן שמסמלת את המרד שלה לנוגשים
שרוצים למוטט את מגדל הקלפים

בעגל רך היא נוגסת
זו ארוחה לתפארת
לתפארת העצמאות מהצביעות בטלוויזיה
כולם רוצים לעשות אותה מריונטה
כשהיא חושבת על כך -
יש לה כנפיים
אבל הן אסופות בינתיים
היא יכולה לפרוש כנף מתי שתרצה
ולעוף לשמיים.