הילד שבי חולה
הילד לא רואה את טוב העולם
הילד לא מרגיש
אין מה שישמח את ליבו
הוא כבר לא ילד
אלא איש
האם אי פעם אהיה בריא?

מה שמשתוקק לילדות בתוכי
  נחלש,
וצריך להיות מוסתר, מוצנע מעט
הילד בתוכי כבר לא מרגיש
נמצא בחושך

בי, הילד כמו נרדף על היותו ילדי
כבר לא יכול להיות עצמו
והוא מוחלף באדם בוגר ורציני
אך קצת כבד בהליכתו
מרוב אחריות במשפטו
הצחוק נשכח
הילד...להיות ילד שכח
נשאר רק זיכרונות
          של אהבות רבות

בינתיים התאוות הורגות אותו "הילד"
וממתיק הוא את עליבותו בפת
אסור ומותר בערבוב
אך אין חדווה
כבר לא הולך ליהנות
להסתובב, לקנות, לראות ואבא
"למה לחיות" חושב הנער,
כשכל הטוב מאחורי

כל היום מחפשים
איפה יש רופא חכם שירפא לב ילד סדוק
מה ירפא את מחלתי?
מה תהיה התשובה לליבי?
מה אענה לרוחי
כשתבקש מקום אצלי
כשלחיות בהווה זו משימה לא קטנה