ש.מ. יקר
אני ממשיכה להשיל מעלי שכבות
נושמת, מריחה אויר נקי שרק לפני רגע
היה מזוהם באבק שריפות
אני רואה אותך
יש בפניך חכמה של זקנים
יש בך איכות של מורה רוחני
ובו בזמן הנך בן דמותו של השטן
מה שיפה שאתה לא נאחז בדמויותך
ולכן השהות במחיצתך מאווררת
מאפשרת גם לי לצאת מעורי
לחוג להסתחרר ולנחות חזרה
הרבה זמן לא התראנו ויעברו עוד חודשים עד שנתראה בשנית
ואני לומדת לשהות בשלווה
לא לומר את מה שלא צריך להיאמר
לא לנקוט פעולות שאינן הכרחיות
להשתהות במרווחים
ולכן גם אהבתי את ברכתך לשנה החדשה
שבה האיחולים היו בדממת האין שהוא הכל ואינו דבר.
אני לומדת להשיל גם את הכמיהה למפגש הפיזי
איתך ובכלל
לומדת לרחף בחלל
בנוכחות הרוחנית החובקת כל
המרפרפת כמו משק כנפי הפרפר
ויש בה יופי ועדינות וקיום שישנו ואיננו
בברכת החלל האינ-סופי
שלך
פ.ה.