|
בין הכפור נושך אצבעות
וחום השרב מיבש נשכחות
נדדתי כציפור נוד
בין קצווי עולמות
מאז תשוקותיי
בטעם חמוץ מתוק
ושירי צדפים מלוקטים
מחופי אופק קדומים
בהם רגלי השאירו עקבות.
רוח געגועים מלטפת
במערבולת עוטפת
מעמיקה שורשי הכמיהה
ומוחקת אחריה
שביל חבוי
שהוביל אליה. |
|
|
בסוף אני אמות
ואף אחד לא
יזכור אותי, רק
חותם אחד ויחיד
יותר לו בבמה
חדשה
-פינקי בפרץ
של... משהו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.