|
ענן משנה צורתו מול עיניי
והשקט מופר
לא יציב
לא מוכר.
ואני מתהלכת בעיר הזרה
ומזוודה זרה אוחזות שתי ידיי
והבגדים לגופי-
אינם עוד בגדיי.
מראות העיר חולפים ביעף
ופני אנשים צועדים ברחוב
עוברים על פניי
מתעלמים מעיניי
ולא נודע כי בא אל קירבם
והלא נודע נטמן בתוכם.
ואני מהלכת בעיר הזרה-
ראש זר הונח על כתפיי
ננעץ בבשר.
וענן זר
ועוד ענן זר
משתנה
משתנה
מול עיניי. |
|
|
החיים שלי הם לא
חיים!
אני מחפש הגדרה
אחרת...
אולי תקופה
להעביר בה את
הזמן?...
לא!
זה ארוך מדיי
בשביל מה שאני
באמת עושה!
להב בן לאדן, לא
עושה כלום, כל
הזמן, ממזמן!
וגם זה יותר
מדיי! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.