[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גיגי הופ
/
שבחי ירושלים

החנון העצבני בלע שלכת
אין לו לאן ללכת
מסתגר בחדרי חדרים
בוכה להורים

וההורים אדישים
לא אכפת להם מהילדים
ילדים מקולקלים זו מעמסה
הם לא יישאו אותה

בולע גלולות
משתכר מסירופ שיעול מתוק
אומר אנחנו נולדנו לחיות
אבל אף-אחד לא נותן לנו להיות

רק זרוע ערפדית מסנוורת
תופסת חזק בצוואר
רוצה אותו על הברכיים
בוכה ומייחל למחר

ערפדים יצאו לדרך בשיירה ארוכה
למצוץ את הדם של יקירתו האהובה
אל תיפלי לתשוקות אסורות,
זה כמו סם, יגרום לך לרצות למות.



איש בלי חצוצרה לא מנגן במסיבה
כי אין לו סיבה אחרי שאהובתו עזבה
היא נתנה לו סטירה, עזבה בחופזה
רק מפני שהוא אמר לה שהוא מעדיף סיגריה על פני נוכחותה

לא יכול להיגמל
זה גדול ממנו המון
גם לאנשים חזקים יש חולשות
זה החיים, אין מה לעשות

החצוצרה נדמה, הוא בתדהמה
אהבה כמו שלו לא תקבל אצל אחר
הוא לא יכול להתגבר
הבכי משתחרר
משוטט ברחובות שבור לב
הגשם שוטף והוא מייבב.



חצוצרה בוואדי
אין אתמול, אין מחר
רוקד על הדם של עצמו
לא נשאר שום-דבר

אם בלילה במיטה
מנסה למצוא מנוחה
אבל דמויות מהעבר
נותנות בו אשמה

הוא לא יכול ללכת, הוא לא יכול לרוץ,
בעולם מוכה אמוק של מרוץ אינסופי
כל רגע בעיה אחרת
כל רגע תקלות
נמאס לו לכבות שריפות

ואם זו אשמתה
מה לו לה
כבר לא יכול לנשום
מלפיתת האגרוף שחונקת בגרון.



תפסו אותו על פסגת הר החרמון
אמרו לו שהוא אדם חשוב, הוא שווה המון
"תמורתך נקבל הרבה כסף,
וגם זהב ויהלומים לחלק לילדים"
אבל הוא אמר שהוא איש פשוט,
"מה אתם רוצים ממני, רק יצאתי לשוט"
"מצחיק כמו שועל שאכל כרבולת,
אתה שווה הרבה יותר מ-שק שיבולת"

הם כיסו אותו בשק
הסיעו אותו למוסך
מבנה נטוש באמצע שום-מקום
שם הוא הזה כמו בחלום
דחפו לו מריחואנה
עשו אותו בסטלה
אמרו עכשיו תיזהר,
לבל תשבור מקרר...
אבל אז פרצו כוחות החילוץ,
נטרלו את החוטפים, הוציאו אותו בחוץ
הוא נשם אוויר צלול כיין
ומיד הבין כמה טוב להיות שמח,
וכמו פרח לפרוח

זה היה הסיפור
הוא שמור בארכיון של משרד הביטחון
ואיש לא חושף ואיש לא פוצה פה,
שבעצם הוא היה כיסא.



יש לי ים עמוק בתוך ראשי
אני נדלק מ-פחד צערי
ולכן -

לבדידות יש טעם של פחדים
זורקים אותי לים של כוכבים
ואז -

זה אני שמתייסר
מבקש ומצטער
מבקש ישועה
מאדם בלתי נראה

יש שדים
מעל ערי רפאים
שואגים בי
מכים בי פחדים
רומסים

וכשהיום
הופך ללילה תוך דקה
אני לבד
מתכסה באפלה
ונרדם

הם באים כל השדים
לעשות בי שפטים
לעולם לא מרחמים
על אדם בלתי נראה

גם היום
אני לא מתעצבן
שאני אוכל דייסה
ואין בה קינמון
כאילו הייתי תינוק

והשמיים
מבטיחים גשמים
באור חיוור
של ים עליון ללא מילים
אני נרדם

אני חולם על אנשים
שמזמן לא קיימים
ולא הבטיחו לחזור
ואני נשארתי מאחור.



אם יש לך כאב
והוא לא מרפה
'סע לעפולה
ושם תפגוש רופא
הוא ייתן לך תרופה
מתוקה כמו סוכריה
ויגנוב את לבך
וגם את נשמתך.



בלילות החורף הקרים
הברק ננעץ עמוק
לתוך ראשי האנשים, לתוך הנשמות
הוא לא אומר מה אתו
אין לו מצפון
הוא רק לוקח עוד איש
לתוך האבדון
ולא מתנצל

והרעם מכה כמו ים סופה
מהדהד בקולו את כל השכונה
ילדים בוכים, כי לעולם אין תקנה
אין לו דרך ואין לו אהבה
רק זמן

והכול נופל אחור
לא יכול לעצור
כמו אבן מתגלגלת לתוך פי התהום.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
Dead people
don't giggle.





שירע את עביטל.


תרומה לבמה




בבמה מאז 7/10/20 4:42
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גיגי הופ

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה