הרי יש לך כל-כך הרבה חיבות לישבנים חמודים
איך שהם מקפצים ורוטטים
איך כיף ללוש אותם עם הידיים
איך כיף להפליק להם ולשמוע אנחת כאב והנאה

שפתיים אדומות של ליפסטיק דם על השפתיים הערפדיות שלה
יש לה חיוך עקום מלגלג כדרך קבע,
כאילו היא אומרת "אתם לא יודעים מה אני מתכננת לכם,
ואתם לא תאהבו את זה"
יש לה לקה על הציפורניים של הידיים וגם של הרגליים
והיא מקפידה להסיר שיער מיותר
"גברים אוהבים קוס נקי," היא אומרת,
היא אפילו דאגה להסיר שיער בלייזר בפי הטבעת,
כאבים איומים
אבל עכשיו היא סקסית עד כאב,
בעיקר ובגלל שהיא מרגישה סקסית
ולכן היא מושכת גברים כמו מגנט
גם כמה נשים
הולכת ברחוב בתנועות של נמרה,
רק חסר לה זנב ארוך אדום שמתפתל עם כל צעד

הוא רואה אותה מהחלון, קומה שישית,
אבל הוא חכם מדי למשחקים כאלה
הוא מכין לעצמו תה צמחים בכמויות ודואג לענייני מדינה,
דרך מסמכים עבים בצבע לבן מט ועט נובע
תיקיות מסודרים בארונות ברזל,
לכולם תפקידים חשובים או שהם מהווים איום
לאלה ארון ברזל ולאלה ארון ברזל,
מחברים לבעיה מארון האיום - פתרון מארון התפקידים
דרך מזימות ודרך תחבולות, כי העבודה עדינה מאוד
"בתחבולות תעשה לך מלחמה" מהמקורות
אין מזכירה ואין עוזר או עוזרת,
כי כל אדם נוסף הוא בוגד בפוטנציה,
אם לא היום - אז מחר
הוא העכביש הראשי הגדול שטווה את הקורים
ומפעיל אנשים כדי שהקורים יהיו חזקים ומפתים

אחרי עבודה של שנתיים - מישהו נאשם בבגידה חמורה
הוא מובל עם שק על הראש למגרש הרוסים בירושלים,
שם יש תא הוצאה להורג בתלייה שנשאר מתקופת הבריטים
כורכים את העניבה סביב צווארו בלי להסיר את השק,
הוא לא מדבר מההלם,
או שהוא צורח בטירוף,
או בוכה
מעמידים אותו על רצפת העץ שצונחת את עצמה
ואפילו השטנים הכי גדולים מייחלים שישבור את מפרקתו לפני
שייחנק,
כדי שהסבל יהיה קל יותר

אחר-כך בא הערבי עם המטאטא וכף הזבל
ואוסף את עטיפות הבמבה וקופסאות האריזה של המשקאות הקלים
איש לא ידע, איש לא שמע,
על הפרשה ומה קרה
וזה לא ייחשף לפחות מאה שנה
אבל מישהו אי-שם שוב הציל את המדינה.