זְרִיחַת בֹּקֶר סְתָווִית
וַאֲוִיר צַח מְמַלֵּא רֵאוֹתַי
כֹּה רַכּוֹת קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ
רִאשׁוֹנוֹת לְלַטֵּף פָּנַי.
בְּתוֹכִי הַרְגָּשָׁה פְּנִימִית
וְצִיפּוֹרִים מְנַטְּרוֹת בְּלִבִּי
הִתְרַגְּשׁוּת בִּלְתִּי מֻסְבֶּרֶת
מְצִיפָה בְּאוֹר אֶת נִשְׁמָתִי.
ש-ִמְחָתִי, תְּשׁוּרַת אֱלּוֹקַי
גֶּשֶׁר אַהֲבָה בֵּינִי לְבֵין חַיַּי
כְּקַרְנֵי זְרִיחָה, כָּחֹל הַחַם
כִּלְבָנָה בְּמִלּוּאָה.
שְׁקִיעַת עֶרֶב סְתָווִית
וּצְבָעִים מִתְחַלְּפִים בְּרֹאשִׁי
צִבְעוֹנִיּוֹת פַּרְפָּרִיּוֹת הַלַּיְלָה
מְרַפְּדוֹת אֶת חֲלוֹמִי.
4/10/20
© כָּל הַזְּכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת לְאֵלִי מִשְׁעָלִי
|