יוסף ברנשטין / דייט |
במרחבי מחשבותיי
צובע את געגועי
בגווני זוהר צפוני.
ידי לוחצת ידך
ללא מילים
ורק אוושת העלים
ברוח סתווית
מנציחה רגע שחלף.
להתראות אמרת לי
לכדת אותי בקורי תקווה
עתה אני ממתין
חסר סבלנות
שתגלשי אלי לדייט
בו אני הארוחה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|