|
החיוך על פניך זורח
במרחבי מחשבותיי
צובע את געגועי
בגווני זוהר צפוני.
ידי לוחצת ידך
ללא מילים
ורק אוושת העלים
ברוח סתווית
מנציחה רגע שחלף.
להתראות אמרת לי
לכדת אותי בקורי תקווה
עתה אני ממתין
חסר סבלנות
שתגלשי אלי לדייט
בו אני הארוחה. |
|
אנה מוסרת שקשה
לה לגדול כי
קורה לה משהו
קטן וטוב. היא
גם מוסרת שאין
מקום אחר מלבד
עם רני בפריז
ושהיא בכלל לא
כמו כולם. היא
מחכה לכולנו
בשדות עם
המכונית
(האדומה).
המשינאיות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.