הקלידים רוקדים בזרוע הכוכבים האפלה
ירח מר מטפטף טיפות של ונוס בפרווה
אנשים משחקים באמנות כאילו זו תורה
וכל המפלצות נמצאות באולפן שישי לעשות לאנשים רע

אני ראיתי אותך, את עקודה על לשון בטון
מי צוחק פתאום, מי צוחק פתאום
אין אוכל לילדים, הבן זוג מאבד סבלנות
מי צוחק פתאום, מי צוחק פתאום
מביאים ילדים וסומכים על המדינה שתגדל אותם
וגם תהרוג אותם בצבא
"אל תדאגי, אישה יקרה,
הוא עוד ימות בצבא"
בינתיים מלמדים אותם לבנות מגדל של קוביות
הם חמודים רק כשהם קטנים ולכן אוהבים אותם
כשהם גדלים מטיחים את ראשם בקירות

"אבא, אתה לא תגיד לי מה לעשות!"
"כל עוד אתה גר בבית שלי -
אני כן הגיד לך מה לעשות!"
והילד שגדל מבין שהוא בשבי
אימא ואבא כבר לא נחמדים
אימא ואבא בו מתעללים
לא הוא ביקש לבוא לעולם
אתם משכתם אותו מעולמות עליונים בגלל האגו שלכם

ועכשיו הוא גר ברחוב ולכם לא אכפת
כי אתם מנייאקים
העיקר שהספה נוחה ויש מה לצפות בטלוויזיה
החברים עושים מסיבת שתייה כל שישי בלילה
ביום העצמאות צולים פגרי חיות על הגריל
המדינה לא מילאה עוד מ-קומה את תכליתה -
אין על מה לשמוח
אימא דוחפת לאבא אצבע בתחת ואבא נאנק בהנאה
הילדים ברחובות עושים סמים ובדרך לבית משוגעים
לילדים אין גב - אז הפסיכיאטרים עושים עליהם ניסויים
מישהו באמת חושב שלמדינה אכפת ממנו?
אפילו את נכי צה"ל זורקים לכלבים.