גושי האבן העצומים הנישאים כלפיי מעלה
מרטיטים את הלב הסדוק ממילא
השמיים מלאים חורים של צינורות עבים
שנוסקים כלפיי מעלה אל עולמות עליונים
בכל זאת עומד אדם
והוא עץ נטוע
ענפיו פרושים לצדדים בחוסר אונים
כעקוד
ונשמתו מייחלת למים מהאדמה הטובה
ממנה הוא מוצץ טיפה אחר טיפה
העץ סדוק וחיות רעות חופרות בו
טפילים מכסים אותו ומוצצים ממנו לשדו
והוא כעץ נטוע תחת שמיים, פרוש ענפים,
מייחל לגשמים
ומעליו צינורות עבים שנוסקים כלפיי מעלה
אל עולמות עליונים.