|
לִהְיוֹת אַחַת וִיחִידָה
זֶה לְנַסּוֹת לְהַשבִּיעַ אֶת רָצוֹן כֻּלָּם
אָבֵל הֲיִי כֹּל מַה שֶׁעָשיתִי הָיָה נִפְלָא
כִּי לֹא הָיָה לְמִי לְהַשְׁווֹת
- אַחַת וִיחִידָה.
אֲבָל אֵין עִם מִי לָרִיב
אוֹ עִם מִי לְהִתְיַעֵץ
וְאֵין גַּם עִם מִי לְהִתְוַכֵּחַ,
וְאִם אִבַּדְתִּי מַפְתֵּחַ
צָרִיךְ לְחַכּוֹת
עַל הַמְּדָרְגוֹת בִּכְנִיסָה,
וּלְחַמֵּם אוֹכֵל לָבַד
וְגַם לִשרֹף לִפְעָמִים
וְלָקַחַת אַחְרָיוּת
עַל הַחַיִּים וְהַהוֹרִים.
זֶה לְהִתְרַגֵּל לִחְיוֹת לָבַד
בְּלִי בָּרֵי תַּחֲרוּת
זֶה לִהְיוֹת אַחַת וִיחִידָה
רִאשׁוֹנָה וְאַחֲרוֹנָה.
אַתְּ הַשּׁוּרָה. |
|
|
כשאני על הבמה,
הדרבוקות
מנגנות
ורקדניות הבטן
מתחילות לרקוד
מתוך הביוגרפיה
הבלתי רשמית
למחצה של חרגול
על בועז רימר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.